איך זה שרובנו גדלנו בדירות 3 חדרים אולם אנו לא מסוגלים לגדל בהן את ילדינו?
זוגות צעירים רבים, שידם אינה משגת לרכוש דירה ראשונה, שומעים פעמים רבות עצות מהוריהם בנוסח: "תקנו דירת 3 חדרים, מה יש? ככה גם אנחנו התחלנו ואחרי כמה שנים התקדמנו…".
אלא שעצה זו, שבעבר הייתה שווה זהב, אינה מתאימה לימינו. הדירה בה הורינו גדלו אותנו שונה מדירת 3 חדרים מודרנית.
ולמה הכוונה?
בעבר, התכנון לקח בחשבון שמדובר בדירה שאמורה לשרת משפחה עם 2 ילדים ולכן הדגש היה על חדרים מרווחים (12-14 מ"ר), מטבח שמופרד מהסלון, תכנון פונקציונלי עם כמה שפחות "שטח מת" כגון מסדרון, הפרדה בין חדר הרחצה לחדר השירותים, מרפסת שירות שבדרך כלל הוצמדה למטבח ופתרונות אחסון כמו בוידעם (אולי היום זה מצחיק אבל לזמנו זה היה שימושי מאוד).
וכך גם משפחה בת 4 נפשות יכלה לחיות בשטח של כ-70 מ"ר ממוצע.
והיום?
אם נבחן תוכנית טיפוסית של דירת 3 חדרים מודרנית נגלה בה 2 חדרי שינה (שאחד מהם הוא ממ"ד) בגודל של כ-10 מ"ר בלבד, חלל מגורים המחובר למטבח וגורם לבזבוז שטח וחוסר מענה לאחסון והתוצאה- צפיפות כמעט בלתי נסבלת ודירה שאינה מתאימה למשפחה של יותר מ-3 נפשות.
לצורך ההמחשה אביא כאן 2 תשריטים אופייניים:
התשריט הימני הינו של דירת 3 חדרים מראשית שנות ה-70 והתשריט שמשמאל מתאר דירת 3 חדרים חדשה.
מוזמנים למצוא את ההבדלים בעצמכם:
בתשריט הימני (דירה משנות ה-70') ניתן לראות סלון מופרד מהמטבח, שני חדרי שינה מרווחים (אחד בשטח של כ-14 מ"ר והשני ששטחו כ-12 מ"ר, עם נישות לארון קיר גדול, לצורך אחסון וחדר שירותים המופרד מח. הרחצה (האוורור נעשה באמצעות החיבור למרפסת השירות הצמודה למטבח). לסלון יש גם מרפסת, האופיינית מאוד לבינוי באותן שנים, המופרדת ממנו באמצעות דלת הזזה של זכוכית במסגרת עץ. רבים כמובן הרחיבו את הסלון על חשבון המרפסת אולם מי שלא עשה כן הרוויח שטח נוסף שיכול לשמש כחדר עבודה, מקום נוסף לאחסון או לטיפוח עציצים וכו'. המרפסת גם שימשה כמעין חוצץ מרעש הרחוב בדירות חזיתיות.
התשריט שמשמאל הוא של דירה מודרנית: הסלון והמטבח מחוברים ויש יציאה גם למרפסת שמש. הגודל הממוצע של החדרים הוא כ-10 מ"ר בלבד ואין נישות לארונות קיר. ישנו שטח מבוזבז באיזור הכניסה לבית וגם מסדרון.
אין פלא שזוגות צעירים רבים, הצופים פני עתיד, מבינים שדירת 3 חדרים מודרנית לא תוכל לשרת אותם זמן רב ולכן מעוניינים לקנות כדירה ראשונה דירה בת 4 חדרים לפחות.
החל מראשית שנות ה-80' מספר הדירות בנות 3 חדרים החדשות שנבנו הלך ופחת. בין השאר משום שהקבלנים עברו לשיטת תמחור על פי מספר חדרים ולכן "דחסו" יותר חדרים על שטח נתון כך שמספר החדרים גדל אולם שטחם הלך והצטמצם עד כי כיום חדר ילדים שגודלו 10 מ"ר נחשב לחדר מרווח.
בשנים האחרונות, מוסדות התכנון מעוניינים שהקבלנים יחזרו להציע גם דירות 3 חדרים, לאחר שנים רבות שדירות אלו נבנו במשורה בלבד. זאת משום שמסתבר שיש צורך גם בדירות 3 חדרים- עבור משפחות קטנות, יחידים, זוגות מבוגרים ועוד. בפרויקטים חדשים רבים מקפידים הקבלנים לשלב גם דירות קטנות בנות 3 חדרים.
לטעמי, הדגש בדירות אלו חייב להיות, בדיוק כמו בדירות הוותיקות משנות ה-70'- פונקציונליות וניצול נכון של כל מטר רבוע בדירה. יש להקפיד על גודל חדרים של 12 מ"ר (נטו) לפחות וגם הממ"ד צריך להיות גדול יותר. בנוסף, יש צורך במחסן, כשטח אחסון נוסף. כך, דירות 3 חדרים יוכלו לחזור ולהיות אלטרנטיבה ראויה גם למשפחות צעירות.
יש לציין כי הכותבת הינה שמאית מקרקעין (ולא אדריכלית) וכל הנאמר כאן הינו על סמך התרשמותה וניסיונה המקצועי בלבד.
